הקרב ליד מתקן המים

העבודה עם דניאל בן ה-8 מתאפיינת בפיזור רב, בקושי לשמור על קשב, קושי שלו להישאר עם הנחייה יותר משניות ספורות. יש המון קסם בהתנהלות החופשית הזו שלו, זה דבר נפלא, אני אוהב את החופש שיש בו ורוצה לעזור לו לקיים אותו, אך לצד זאת אני יודע שהקושי שלו לשמור על קשב פוגע בו מאוד בעיקר בבית הספר. זו הסיבה בגללה הוא הופנה אלי לטיפול. טיפול בשיטת שתי חרבות. בהתייעצות עם עמית המדריך שלי, אני מחליט למרות השלב המוקדם כבר להכניס אותו לעבודה עם נשקי הטלה. דניאל מגיע למפגש השבועי שלנו כרגיל, שמח ומלא התלהבות. השמחה וההתלהבות הם הבסיס לעבודה בגישה זו. אנחנו כאן כדי לעשות דברים מלהיבים. זה הבסיס. משם כל הלמידה מתחילה. הוא רואה את צלבי ההטלה בצד. העיניים שלו נפתחות וכולו מלא שאלות. עוד מעט, אני אומר לו. זה כאן בשבילך. למעשה כבר התחלנו לעבוד. הבקשה שלי ממנו להמתין, מנוגדת לאינסטינקט שלו והיא חיונית בתהליך הלמידה. הוא נדרש לעשות את האימון הטכני כשלב ראשון ומקדים ורק אז נתפנה לחקור את ההטלות. הינה אנחנו מול המטרה, דניאל ממשש את הצלבים, בוחן את המשקל שלהם, מרגיש את העוצמה שיש בברזל. עכשיו, אני אומר לו, יש כמה דברים שנהיה חייבים ללמוד כדי שנוכל באמת להשתמש בהם אבל בצורה שתהיה בטוחה. תגיד, אני שואל אותו, אילו יכולות אתה צריך כלוחם, כדי שתוכל להתאמן בנשק אמיתי בצורה בטוחה? מה דעתך? אנחנו משוחחים על איכויות של קשב ומשמעת. זה מגיע ממנו. הוא מבין שזה הכרחי. אנחנו עושים מספר משחקים בסיסיים כדי לוודא שהוא יכול לקיים איכויות כאלה. הינה, באופן שונה מההתנהלות הרגילה שלו, דניאל מגלה בתוכו יכולת להיות קשוב ומרוכז. סופסוף הגיע רגע השיא. זמן להטיל את הצלבים. אני קד קידה בפניו ואומר לו- אני ממש גאה בך, בעבודה שעשית היום. הרווחת ביושר את הזכות הזו. אתה יכול להתחיל. דניאל כולו מרוכז, עומד מול המטרה, נושם עמוק, מטיל את הצלבים בזה אחר זה. אביו כבר מגיע, עוד מעט נגמר המפגש, דניאל זורק הערה לאביו בנונשלנט על כך שהוא חייב להיות כרגע מאוד מרוכז, כי מדובר בנשקים אמיתיים וממשיך לבצע את ההטלות. === מאוחר יותר, האב כותב לי בהודעה: ובכן, זה באמת היה יפה, אבל האם זה יעזור לו לשמור על קשב גם בבית הספר, במשימות משעממות יותר? זו שאלה טובה, אני עונה לו, הניסיון שלנו מראה שכן. דניאל מגלה בתוכו את היכולת לשמור על קשב ואז גם הערכה העצמית שלו משתנה. הוא הגיע לטיפול עם דעה על עצמו: "אני לא יכול להתרכז". לאט לאט מתגלה בתוכו הערכה עצמית חדשה: "יש לי יכולת ריכוז ממש טובה". זה לא נשאר ברמה של רעיון. אנחנו נגלה את זה ונוכיח את זה שוב ושוב עד שהערכה הזו תתבסס בתוכו. אז נוכל לעודד אותו לשלוף את היכולת הזו גם בכיתה.