תהליך חניכה

בתרבויות עתיקות, תפקידו של האב היה לחנוך את בנו.
תפקידה של האם היה לחנוך את ביתה.
מהי חניכה?
חניכה יותר מהיותה אוסף פעולות, היא הבנה של מהות הקשר.
קשר בין הורה לילדו מעצם מהותו הוא מפגש בין ניסיון ותמימות, מפגש בין ידיעה וסקרנות , מפגש בין נתינה וקבלה.
זהו קשר בו הישן מפנה את מקומו לחדש, אך לפני לכתו הוא מניח את הפירות שברשותו, על מנת להזין את בנו. ההורה יודע שבנו נועד ללכת צעד רחוק יותר. הוא אינו מניח שהוא יודע את הדרך של בנו, אולם הוא מסכים לתת לבנו באהבה את הידיעה, הכלים והחכמה שצבר.
חנוך לנער על פי דרכו. זוהי שליחות. זוהי תכלית ההורות.
החניכה (בניגוד לחינוך) היא נטולת ציפיות ונטולת אינטרס. נטולת אגו. אין מטרתה לעצב או לתקן, אלא להנחות ולהעצים. כל כולה מכוונת לנתינה ואין בה לקיחה כלל.
יש בחניכה מעט מאוד מבחנים ומטרתם אינה לדרג וגם לא למיין. מטרת המבחן היא להעצים. המבחן הוא אתגר שמונח בפני הבן, על מנת שיוכל למצות את היכולות שלו, לפגוש את קצה היכולת שלו וללכת צעד אחד נוסף. המבחן משרת את הצמיחה שלו.
מרחב החניכה מאפשר התנסות וטעויות של הבן וגם של ההורה, כי רק כך מתאפשרת למידה. שניהם יודעים זאת ולכן יכולים להתבטא במלאות.
חניכה אמיתית מבוססת על יחסים קרובים וכנים.
ההזנה שההורה מקבל בתהליך החניכה היא גדולה מאוד, אבל היא מתרחשת מתוך הנתינה וללא תלות בהישגי הבן. עצם האפשרות של ההורה להניח את מתנותיו מאפשרת להורה תחושת מלאות. הוא מתרגש מצמיחתו של הבן. מעצם ההתפתחות. ללא תלות בהישגים וללא ציפיות כלל.
האב והאם יודעים שאינם צריכים להתאמץ בתהליך החניכה. הם לא צריכים לדחוף, גם לא להידחף. הם לא צריכים להשתפר גם לא לשפר. עצם הסכמתם להביא את עצמם ליחסים של קרבה עם ילדם וילדתם וכבר המתנות מתחילות לזרום.

תגובות

תגובות