מי יעשה את השינוי?

הם יושבים מולי, כל אחד עם שק ענק של טענות כלפי השני\ה
כל אחד מוכן להישאר בקשר, אבל בתנאי שהוא ישתנה, שהיא תשתנה.

ואני מסתכל על שני האנשים המקסימים האלה ושואל את עצמי: למה מישהו כאן צריך להשתנות?

ואני יכול לראות את האפשרות שהם אוהבים זה את זו, את הפוטנציאל לקשר טוב ומיטיב.
אבל השק הזה שמכיל את כל הפעמים שהוא נפגע ממנה, את כל הפעמים שהיא נפגעה ממנו, לא מאפשר.

אני שואל אותו: אתה באמת רוצה שהיא תשתנה?
הוא אומר כן. היא חייבת.
ואני מסתכל עליה. חוץ מזה שהיא נראית לי ממש סבבה ככה, כפי שהיא, תכלס, היא ממש השתנתה.
עברה תהליך מדהים בשנתיים האחרונות.
בכל תחום. עם הילדים. בעבודה. עם ההורים שלה.
אה, חוץ מבתחום אחד, בזוגיות.

והוא- אותו דבר. שינוי מרגש כמעט בכל תחום. חוץ מבזוגיות.
הסיבה שהוא משתנה בכל תחום חוץ מבזוגיות היא השק.
כל עוד היא מחזיקה את השק של התפיסות שלה לגביו, שהיא לא יכולה לסמוך עליו, שהוא לא שותף אמיתי, שהוא לא יודע לפרגן…
כל עוד היא נאחזת בכל הפגיעות שהוא פגע בה,
היא בעצם זו שיוצרת את הדמות שלו בתוך הקשר
היא מקשה עליו להשתנות.
וגם אם הוא יוצר שינוי, היא לא רואה, או לא מאמינה לזה.

קולטים?
הוא רוצה שהיא תשתנה, אבל לא מאפשר לה!
היא רוצה שהוא ישתנה, אבל נאחזת בדמות הישנה שלו!
כל עוד הוא תופס אותה ככפוית טובה, ככזו שלא יודעת להעריך את העשייה שלו…
הוא מקבע את הדמות שלה בתוך הקשר.

וזה ממש מעולה.
כי כשכל האפשרות שמשהו ישתנה בקשר, נמצאת אצל בן או בת הזוג אנחנו חסרי אונים ומתוסכלים.
ויש כאן ממש פתח לשינוי אמיתי בקשר:
לוקחים את השק הזה ובכל דרך אפשרית נפתרים ממנו.

היה. נגמר. מתחילים מחדש.
לנקות את הישן, לאפשר לחדש לבוא.
לראות אותה כל בוקר באור חדש.

מי זו האישה שהתעוררה לידי? וואו, נראית נחמדה. יש מצב לבלות איתה יום משמח.
אני הולך על זה.
ולמחרת שוב…

ופתאום יש ריב וכעס ואני נפגע. זה בסדר, אבל כשזה נגמר, זה נגמר. זהו.
סולח, מאפשר לה להשתנות בכל רגע שבא לה.

תגובות

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*