התמודדות עם פחד אצל ילדים

היום, קצת לפני השינה אחד הילדים שלי התחיל לפחד.
השיחות בבית ספר על המצב המתוח והפיגועים פתאום צפו ועלו יחד עם החושך והשינה המתקרבת.

מיד התחלתי להסביר לו, שאנחנו גרים במקום רגוע ולכאן 'הם' לא יגיעו
ובכלל, שבחדשות הכל נראה נורא מפחיד אבל בתכלס אין סיבה לפחד…
ואני מדבר ומסביר ומסביר…
ופתאום אני שם לב במבט בעיניים שלו, שאני בכלל לא עוזר לו.
אז עצרתי.

שמתי לב פתאום שאני נורא רוצה שהוא יפסיק לפחד.
אבל הוא פוחד. והוא פוחד בצדק.
נזכרתי פתאום שזה בסדר לפחד.
שזה מנגנון בריא שקיים בגוף שלו, כמו בגוף שלי.
ועכשיו המנגנון הבריא הזה פועל ואני מנסה להפריע לו.
אז עצרתי.

ונשמתי עמוק ואמרתי לו, אתה פוחד? בוא, ספר לי שוב ממה.
אבל הפעם באמת הקשבתי.
פיניתי מקום בתוכי לפחד שלו.
הסכמתי לו להתקיים.
הוא מספר ואני מקשיב, קרוב אליו, מניח עליו יד ואומר לו שאני מבין אותו.
שמתי לב תוך כדי שכבר קצב הדיבור שלו יורד שמשהו בו קצת נרגע.
אבל הוא עדיין פוחד.
אמרתי לו שוב שאני מבין את הפחד שלו ושאלתי אם הוא רוצה שאני אעזור לו.
הוא אמר שכן.

כבר היה זמן לישון.
אמרתי לו, שאני אשב לידו עד שהוא ירדם ואם הוא צריך אותי גם בלילה הוא מוזמן לבוא.
אמרתי לו "אני איתך".
הזמנתי אותו לנשום עמוק. לשים לב לפחד, לא להיאבק בו.
עשיתי לו עיסוי והנחתי עליו יד עד שהוא נרדם.

הפחד הוא חלק מאיתנו. חלק חשוב. יש לו תפקיד, לשמור עלינו.
כשאנחנו מנסים לסלק אותו, הוא נאחז.
כשנותנים לו מקום ומקשיבים לו, הוא חוזר לגודל האמיתי שלו.

הרבה פעמים מתוך האהבה שלנו לילדים, אנחנו רוצים לפתור להם את הבעיות.
ואז אנחנו מחלישים אותם.
התמקמות מעצימה יותר ,היא לאפשר להם לפגוש את הפחד, להתמודד איתו בעצמם תוך כדי שאנחנו תומכים בהם.
1897875_10201540594223401_1554443351_n

תגובות

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

סדנאות להורים בגישת "מחינוך לחניכה"

הרגע עם הילד שלכם שאתם לא רוצים לפספס…

לקבלת המדריך:

 

איזה מין ילד – רחלי בהרל

רגע אני כאן, ורגע אני שם
רגע לבד, ורגע כולם
רגע פוחד, ואז מתגבר
רגע חייב, ואז מוותר
רגע יודע, רגע שואל
רגע בוכה, וכבר צוהל
רגע אור – רגע צל.
אני כל הזמן מתחלף, אני המון דברים,
אז למה אמרת רק "חולמני" ביום הורים?


את לא צריכה להסביר לי או לדבר דיבורים,
רק תשבי איתי ביחד, ונקשיב לצרצרים.
{רחל בהרל}