המצפן הפנימי

תינוק נולד עם מצפן פנימי. הוא מחובר באופן מלא לצרכים שלו, יודע מה נעים לו ומה לא, ולא פחות חשוב – מודיע על כך באופן ברור.
טעים – לא טעים
קר מדי – חם מדי – נעים
רעב – שבע
כל אלה דברים שלא צריך ללמד אותו. יש לו ידיעה פנימית.

כשאני עומד מול קבלת החלטה ומרגיש שאני לא יודע…
כשאני נע במעגלים ומאבד אנרגיה
זה נובע מניתוק שנוצר מהמצפן הפנימי.
תסתכלו על ילד קטן שנדרש לקבל החלטה.
אין לו צורך בסדנה לקבלת החלטות או סדנה למנהלים.
הוא פשוט יודע.
איך הוא יודע?
הבטן אומרת לו והוא מקשיב לה.

מה קורה לנו בדרך, שאנחנו מאבדים את הידיעה?
איך מאבדים את האמון במצפן הזה?

הבת שלי עומדת מול הארון ובוחרת בגדים לגן.
היא יודעת בדיוק מה היא רוצה.
האם אני סומך עליה?
מוכן לתת לה להתנסות?
מוכן לתת לה לראות בעצמה עם נח לה להתגלש עם שמלה?
מוכן לתת לה לבדוק בעצמה אם קר לה, או חם לה?
כשאני "מחליט עליה" ושוב ושוב אומר לבחירות שלה שהן לא טובות היא מתחילה לאבד אמון ביכולת הזו שהיא נולדה איתה.

הבן שלי יושב לאכול. אוכל רק פסטה ומסיים. לא נגע בסלט… "אני שָׂבֵעַ!"
עד כמה אני מוכן לאפשר לו לדעת מה טוב לו כרגע?
עד כמה אני מאפשר לו להתנסות?

משחקי מחשב (!)
הם כבר שעה על המחשב… זה לא טוב להם…
אולי זה טוב ואולי לא, אבל אני חושב שהשאלות היותר משמעותיות הן:
מה באמת גורם לאובססיה לְמָסָכִים- כשמרשים או שמגבילים?
האם אני עומד בסטנדרט הזה שאני מציב להם? (מעט שעות מחשב\סמארטפון)
האם אני מוכן לקחת סיכון ולבטוח בהם, לאפשר להם ללמוד ולמצוא את הנתיב שלהם בחיים.
ובעיקר: כשאני חושב שהם טועים, איך אני מלמד אותם? על ידי כפיה ואיסור, או על ידי שיחה, שינוי פנימי ונתינת אמון…

בהקשר של המצפן הפנימי הילדים הם המורים ואנחנו התלמידים.
השיעורים שהם מלמדים אותנו הם:
כשאני שמח וכיף לי – אני במקום הנכון.
אני הולך לאן שהסקרנות והתשוקה שלי לוקחים אותי.
מה אחרים חושבים – לא רלוונטי.

 

 

 

תגובות

תגובות

נשלח ב הורות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

סדנאות להורים בגישת "מחינוך לחניכה"

הרגע עם הילד שלכם שאתם לא רוצים לפספס…

לקבלת המדריך:

 

איזה מין ילד – רחלי בהרל

רגע אני כאן, ורגע אני שם
רגע לבד, ורגע כולם
רגע פוחד, ואז מתגבר
רגע חייב, ואז מוותר
רגע יודע, רגע שואל
רגע בוכה, וכבר צוהל
רגע אור – רגע צל.
אני כל הזמן מתחלף, אני המון דברים,
אז למה אמרת רק "חולמני" ביום הורים?


את לא צריכה להסביר לי או לדבר דיבורים,
רק תשבי איתי ביחד, ונקשיב לצרצרים.
{רחל בהרל}