ילד בן שלוש מרביץ

הילד שלי בן שלוש. בזמן האחרון הוא מרביץ לי כשאני לא מסכימה לו למשהו.
אתמול הוא ביקש קרטיב אחרי שכבר שתה שוקו ועוגייה ולא הסכמתי לו.
אחרי התקף זעם ובכי על הרצפה הוא התחיל להרביץ לי. הייתי חסרת אונים ללא יכולת לעצור אותו. "אמא!! בואי אני רוצה קרטיב!!!" בבכי עז.
אני מרגישה אשמה,כשהוא משתולל בבית וקופץ על המיטה של הקטנה,
או קופץ עליי כשאני מניקה במיטה אני מגיבה בזעם,
אני לוקחת אותו בכוח ביד ומורידה אותו מהמיטה בכעס רב ואחרי שזה גם לא עוזר והוא עולה שוב,
הזעם והתסכול שלי גוברים והתגובה שלי הופעת ליותר חזקה, עד שאני מתפרצת בעצמי…
ניסיתי את השיטה של חיבוק דוב, ניסיתי לשים גבולות
ניסיתי רק להכיל…
וזה רק מחמיר 🙁

מה לעשות ?!
תמר
—————————————–

תמר יקרה,
אני רוצה להתייחס קודם לתחושת האשמה.
העובדה שיש קושי גדול, שאת לא יודעת מה לעשות… כלום לא הולך…
היא בעיני הוכחה לכך שאת אנושית ושאת מרשה לאנושיות שלך להיות נוכחת באימהות שלך.
במובן מסוים היא לא כישלון אלא הצלחה.
אני מזמין אותך ברגע זה לקחת כמה נשימות ופשוט לסלוח לעצמך.
לקבל את עצמך עם החוסר ידיעה וחוסר האונים.
ההורות היא מסע שהקשיים הם חלק ממנו ולמרות שעכשיו קשה לראות את זה, הם לאו דוקא חלק רע במסע…
מותר לך להיות במשבר, סלחי לעצמך.

אחרי שסלחת ונשמת לעומק… תראי אם ההמשך נוגע בך:
כשהילד שלך מרביץ שוב ושוב וגורם לך זעם ותסכול זו הדרך שלו לשאול איפה את אמא?
לא איפה הגבולות, לא איפה השיטה המנצחת שתגרום לו להפסיק, איפה את?

הילד שלך מבקש את הנוכחות והמנהיגות שלך. לדעת שאת שם.
אין שיטה נכונה, יש את הלב שלך שיודע.
הוא קורא לך לבוא עם מלוא הנוכחות והאהבה שלך לעצמך ואליו.
כשהוא מרביץ לך, הכאב שלך הוא המפתח דברי אותו אבל בלי להתרחק מבנך.
הסתכלי אליו לתוך העיניים ואמרי לו מכל הלב מה שיש לך.
כל מחשבה על מה נכון או לא נכון מרחיקה אותך מעצמך וממנו.
כל חיבור למרכז שלך וללב ופעולה משם מקרבת אותך.
בהצלחה לך, יקרה!

תגובות

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

מעוניינים לקבל התראה על שאלה חדשה שעלתה?

הירשמו כאן:

סדנאות להורים בגישת "מחינוך לחניכה"

הרגע עם הילד שלכם שאתם לא רוצים לפספס…

לקבלת המדריך: