דור ילדי המילניום – סימון סינק

סיימון סינק בהרצאה מאוד מעניינת ומעוררת מחשבה על דור ילדי המילניום.

בהרצאה יש הרבה הכללות ולא כדי למהר לקחת את הדברים של מר סינק כאמת מוחלטת, אבל בהחלט ישכאן כמה נקודות למחשבה.

תקציר ההרצאה:
ילדי המילניום הם הילדים שנולדו סביבשנת 1984 ולאחר מכן. הם מואשמים בכך שהם מפומקים, נרקיסיסטים, עסוקים בעצמם, לא ממוקדים ועצלנים.

יש ארבעה מאפיינם שיוצרים את האופי של הילדים האלה:

הורות, טכנולוגיה, חוסר סבלנות וסביבה

סינק נותן דוגמאות לכשל בהורות :

א- ההורים אומרים לילדיהם כל הזמן שהם מיוחדים

ב- ההורים אומרים לילדיהם שהם יכולים להשיג כל דבר בחיים רק כי הם רוצים אותו.

ג- שחלק מהילדים מתקבלים לכיתות מצטיינים, רק כי הוריהם לוחצים שיתקבלו.

ד- ילדים שמגבלים מדליות השתתפות גם עם הגיעו אחרונים.

ואז כשהילדים האלה הופכים לאנשים בעולם הגדול פתאום מתברר להם שהם לא מיוחדים שאימא שלהם לא יכולה להשיג להם קידום ושאין תגמול למקום אחרון ולא מקבלים כל דבר רק כי רוצים אותו.

והדימוי העצמי שלהם מתרסק.

סיימון מדבר על הבעייתיות בפייסבוק והאינסטרגם בהם אנחנו מראים לעולם שהחיים מדהימים למרות שבתוכנו אנחנו בדיכאון.

הטכנולוגיה היא המאפיין השני:

המעורבות במדיה החברתית ובסמארטפונים גורמת לשחרור כימיקל שנקרא דופמין.

זו הסיבה שכאשר אנחנו מקבלים הודעה זה גורם לתחושה טובה.

זו הסיבה שאנחנו סופרים לייקים.

זה אותו כימיקל שגורם לנו להרגיש טוב כשאנחנו מעשנים, שותים ומהמרים.

יש הגבלות גיל על עישון שתיה והימורים אבל אין שום הגבלת גיל על סמארטפונים.

והכימיקל הזה פוגש את הילדים בנקודת זמן הרגישה של גיל ההתבגרות.

כנעט כל אלכוהוליסט גילה את האלכוהול בגיל ההתבגרות.

כשאנחנו מאוד צעירים האישור היחיד שאנחנו צריכים זה האישור של הורינו,

כשאנחנו מתבגרים אנחנו עושים מעבר והאישור שאנחנו מחפשים הוא של בני גילנו.

זהו מעבר מתסכל להורים אבל מאוד חשוב לנו. להסתגל לשבט רחב יותר מזה שגדלנו איתו.

זו תקופה לחוצה בה אנחנו אמורים ללמוד להישען על חברינו.

 

תגובות

תגובות